בואו נקשיב לרגע
אני זוכר איך במרוצת השנים בהן עסקתי בטכנאות קול תהיתי תמיד במה נבדל הרכב מוזיקלי טוב, זה המופיע על הבמה ושובה אותך בקסמיה של המוזיקה, מזה הבינוני. המושגים בהם היינו משתמשים אז היו "יושבים טוב יחד" או "יש להם את הגרוב". עיגלים ונרפים בשפתנו, ניסינו לתפוס ולהמחיש את מה שהרגשנו בצורה ברורה כל כך בתוך הבטן פנימה.
הפעם הראשונה בה נתחוור לי חלקו הראשון של הפאזל הייתה בניו אורלינס דווקא. שנת 1994, שנה לפני ביקורה הגורלי של קתרינה, כשלרחובות עוד היה ניחוח עתיק של עשרות שנים מאובקות. רבודות זו על זו בשלל גוונים, צלילים וזיכרונות. מתיירים היינו בלבו של הרובע הצרפתי בואך רחוב ברבון, שואפים טעמה של תרבות זרה.
ראשו המתנדנד של מתופף נתגלה מבעד לאחד מחלונות הרחוב הצמודים למדרכה. קטן ונמוך, מרמז על צפונות המרתף ממנו עלו צלילים עצלים של מוזיקת ג'אז. מוקסמים וכמהים החלטנו לתהות על קנקנו של זה. כך ירדנו מטה תוך מספר דקות לאורך גרם מדרגות אפלולי וצר, מגיחים הישר לקרבו של פאב חשוך ומיוזע.
התמונה שנתגלתה לעיני המקצועיות הייתה סוראליסטית במקצת שכן על שמיכת המוזיקה המלטפת שירדה גלים גלים ונשפכה ברכות לכוון הקהל היו אחראים אך מיקרופון בודד התלוי על וו מהתקרה ומוניטור עגום ומרופט.
ואני שהורגלתי בנגנים הזקוקים לפאר היצירה של עולם האודיו בכדי להציע את מרכולתם לקהל, לא הבנתי כיצד יכולה השלמות הזו להיות מתוקשרת ומועברת בצורה טובה כל כך באמצעים דלים כמו אלו.
עברו עוד מספר דקות ארוכות לפני שהבנתי את מהותו של הסוד. הרמז נתגלה בצורה בה ניגנו הארבעה, או יותר נכון להגיד, חלקו ביניהם את היצירה.
הייתה שם הקשבה, מהסוג שאני עד אז לא נחשפתי אליו. ניכר היה שמה שמעסיק כל נגן ונגן הוא הצורך להתחבר בצורה המייטבית עם עמיתיו על הבמה, לכדי שלמות אחת, מרקם אחד חלק. בהחלט לא הצורך להישמע, להתבלט בעצמו ולהראות כמה הוא טוב.
זה היה חדש, זה היה מעורר ומרענן, אבל יותר מהכל זה היה נכון. ומאחר שממילא נעשתה העבודה כולה על ידי הנגנים המופלאים, באמת לא נדרש אלא מיקרופון בודד בכדי להעצים ולהעביר את התמונה השלמה אל אזנינו המצפות.
ואכן להקשיב לאחר מתוך רצון להתחבר ולא מתוך הצורך להישמע היא גדולתה של תקשורת מיטבית. היכולת לתקשר כך מעידה גם על חוסן נפשי וגם על ערך עצמי גבוה של המקשיב. הרצון הכנה לתת את הבמה לצד השני, להבין כיצד ובמה אני יכול לעזור, איך אוכל להשתלב ולהביא ערך אמתי לצדו של השני הוא החשוב. תקשורת כזו היא גם זו שנמצאת מתגמלת בסופו של תהליך, יותר מכל.
